אבי השיטה

השיטה פותחה על ידי פרידריך מאטיאס אלכסנדר.

פ. מ. אלכסנדר נולד באוסטרליה ב1869. הוא פיתח קריירה של שחקן ועסק בעיקר בדקלום מחזות שייקספיריים. בעקבות הצטרדויות חוזרות ונשנות ואיבוד הקול, נפגעה יכולתו להופיע.

הוא נעזר ברופאים מתחומים שונים, אך גם אם היה שיפור במצבו הוא לא החזיק מעמד לאורך זמן.

הוא החליט להתחיל בחקר עצמי.

במהלך כעשר שנים הוא בחן בעזרת מראות את אופן ההתנהלות שלו בזמן הדקלום.

הוא הגיע למסקנה, שכתוצאה מהרצון והלחץ להגיע להישגים ולהצליח,

הוא זרק את ראשו לאחור, דחף את הגב העליון קדימה ועל ידי כך דחס את חוליות צווארו,

יצר לחץ על מיתרי הקול ובעקבות כך איבד את קולו.

ההבנות הללו והאמצעים שבעזרתם הצליח להפחית את הלחץ ולהימנע מאיבוד הקול,

התפתחו לכדי שיטה עם עקרונות וקווים מנחים.

ככל שהעמיק בחקירותיו והתבונן סביבו, הבין שהחיים בעולם המודרני

וההתפתחות הטכנולוגית המואצת, משבשת את החיבור הטבעי בין האדם ובין גופו

ועל כן יש צורך לתווך באמצעות תהליך תודעתי ומנטלי בין האדם ובין גופו,

ובכך לשפר לדבריו את "השימוש העצמי"

( "השימוש בעצמי " או באנגלית the use of the self הוא שמו של הספר אותו כתב,

ובו תיאר את תהליך החקירה שהוביל להבנת הליקויים, שגרמו לו לאבד את קולו,

ובעקבות כך פיתח את שיטת אלכסנדר).

הוא החל ללמד אנשים אחרים את שיטתו מגובה על ידי רופאים, פסיכולוגים ואנשי רוח.

בשלב מסוים הוא עבר לאנגליה ופתח בו בית ספר להוראת שיטת אלכסנדר.

הוא הבין שהשיטה אותה פיתח יכולה להועיל למגוון רחב של מצוקות ובעיות בריאותיות ומנטליות.