מה הקשר בין נשימה ויציבה?

"אין לי זמן לנשום! "

שמעתם אנשים מתבטאים כך? והרי ברור לכולנו שהנשימה

היא פעולה לא רצונית,

כך שאנחנו נושמים בלאו הכי בין אם יש לנו זמן לכך ובין אם לא.

השאלה היא לא אם אנחנו נושמים

אלא איך אנחנו נושמים-

כלומר מה איכות הנשימה שלנו.

הרבי נחמן מברסלב כתב: "מהלך נשימה עמוק ומלא מאפשר לאדם להתבונן ולחשוב, בעוד שרדידות הנשימה מאפשרת לו רק להגיב".

יש במשפט הזה אמת רבה המבחינה בין התנהלות הישרדותית

ובין התנהלות פתוחה וקולטת,

המייצגת את כל הפוטנציאל הגלום בנו, בני האדם. credit:Lungs in ribcage,Hodgkin lymphoma patient,3Dprinted nylon, Dave Farnham

משפט זה מתכתב ישירות עם משנתו של פ.מ. אלכסנדר.

אלכסנדר פיתח שיטה שעוזרת לנו לפרוץ את המעגל של דפוסים מצמצמים, הישרדותיים,

היוצרים מצוקה פיזית ומנטלית. עצירת ההרגלים הללו מאפשרת התנהלות אחרת, הכוללת התבוננות

על היציבה שלנו, על האופן בו אנו מתנועעים ונושמים, והיא מאפשרת לפתח דרכי תגובה ופעולה אחרים, מיטיבים יותר, מאוזנים וחיוניים יותר.

מערכת הנשימה היא המערכת הבסיסית ביותר לקיומנו, מערכת השלד והשריר היא הקונסטרוקציה של הגוף, והיא משפיעה על היציבה וההחזקה הגופנית שלנו. בלעדיה נקרוס, לא נוכל לנוע ולאיברים הפנימיים לא תהיה מערכת המגנה עליהם.

מה מערכת היחסים בין היציבה, ובין איכות הנשימה שלנו?

בניגוד לשלד של בניין, מערכת השלד מהווה בסיס לגוף חי, דינמי, נושם, הנמצא בתנועה ושינוי תמידיים.

תנועת הגוף שאנו רואים בעין (כגון הליכה, ריצה, ישיבה, התכופפות ועוד)

אינה התנועה היחידה שמתרחשת בגוף.

ישנה גם תנועה פנימית (כמו למשל תנועת הסרעפת מעלה ומטה בעת הנשימה,

התרחבות הצלעות בזמן כניסת האוויר ועוד). זוהי תנועה עדינה אך מכרעת, תנועה של התרחבות והתארכות. לנשימה יש תפקיד מכריע באיכות התנועה הזו, המשפיע על היציבה ושיווי המשקל שלנו.

ככל שהתנועה הפנימית הזו תהיה זורמת יותר, הדבר יגיע לידי ביטוי בחופש של התנועה החיצונית שלנו.

איכות הנשימה שלנו מושפעת מהדפוסים המנטליים והרגשיים שלנו,

הבאים לידי ביטוי במאפייני נשימה שונים כגון: נשימה מצומצמת ומקוטעת, נשימה מאומצת,

נשימה מלאה וזורמת, נשימה המתרחשת בעיקר בחלק העליון של מערכת הנשימה(הלוע והריאות)

ומתרחשת פחות באזור התחתון של מערכת הנשימה (הסרעפת והבטן) וכהנה וכהנה.

פ.מ. אלכסנדר שפיתח את השיטה, היה שחקן שהמצוקה אליה נקלע,

כתוצאה מאיבוד הקול שלו במהלך הופעות מול קהל,

דרבנה אותו לחקור את אופן היציבה שלו בזמן פעילות,

ולחקור את הקשר בין יציבה, נשימה והפקת קול.

מכיוון שהוא התייחס לאדם כאורגניזם דינמי והבין שההתנהלות הפיזית שלנו,

היציבה, ואיכות הנשימה מושפעת גם מהפן הנפשי שלנו,

הוא התייחס ליחסי הגומלין הללו והגדיר את השיטה כשיטה פסיכו -פיזית.

credit:Floral Lungs, Bill McConkey